יצוא הטקסטיל והביגוד של הודו, כולל מוצרי מלאכת יד, גדל ב-1% ל-2.97 לאך קרור רופי (35.5 מיליארד דולר) בשנת הכספים 2024, כאשר הבגדים המוכנים היוו את החלק הגדול ביותר, עם 41%.
התעשייה מתמודדת עם אתגרים כגון היקף פעילות קטן, ייצור מקוטע, עלויות תחבורה גבוהות ותלות במכונות מיובאות.
יצוא הטקסטיל והביגוד של הודו, כולל מוצרי מלאכת יד, צמח ב-1% ל-2.97 לאך קרור רופי (35.5 מיליארד דולר) בשנת הכספים 2023-24 (FY24), כך עולה מסקירה כלכלית שפרסם היום משרד האוצר.
בגדים מוכנים היוו את נתח היצוא הגדול ביותר, עם 41%, עם יצוא של 1.2 לאך קרור רופי (14.34 מיליארד דולר), ואחריהם טקסטיל כותנה (34%) וטקסטיל סינתטי (14%).
מסמך הסקר צופה כי התוצר המקומי הגולמי (GDP) הריאלי של הודו יעמוד על 6.5%-7% בשנת הכספים 25.
הדו"ח מצביע על מספר אתגרים העומדים בפני תעשיית הטקסטיל והביגוד.
מאחר שרוב כושר הייצור של טקסטיל והלבשה במדינה מגיע מעסקים זעירים, קטנים ובינוניים (MSMEs), המהווים יותר מ-80% מהתעשייה, וגודל הפעילות הממוצע קטן יחסית, היעילות וכלכלת הגודל של ייצור מודרני בקנה מידה גדול מוגבלים.
האופי המקוטע של תעשיית הביגוד של הודו, כאשר חומרי הגלם מגיעים בעיקר ממהרשטרה, גוג'אראט וטאמיל נאדו, בעוד שיכולת הטוויה מרוכזת במדינות הדרום, מגדיל את עלויות התחבורה ואת העיכובים.
גורמים אחרים, כגון ההסתמכות הרבה של הודו על מכונות מיובאות (למעט במגזר הטוויה), מחסור בכוח אדם מיומן וטכנולוגיה מיושנת, מהווים גם הם אילוצים חשובים.
זמן פרסום: 29 ביולי 2024